054-5888051
לקויות למידה
לאורך כל החיים אנחנו לומדים, החל מינקות. תחילה הלמידה היא גופנית, ונובעת מהתנסויות שקורות במקרה עד שהתינוק מצליח לשלוט היטב במיומנות ומשכלל אותה (למשל להתהפך, לזחול וכו'). ככל שהילד גדל משימות הלמידה הניצבות בפניו מאתגרות יותר ודורשות מיומנויות למידה מפותחות יותר.
הילד לומד לדבר, לחבר משפטים, לתקשר עם חברים, לנהל משא ומתן (מי ראשון בתור לנדנדה למשל), לצבוע, לצייר צורות, לזהות מספרים ואותיות, לכתוב אותיות ואח"כ מילים, לקרוא ולכתוב סיפורים. להבין את הנקרא, לענות על שאלות, להפריד עיקר מטפל וכו'.
בסקירה הקצרה הזו אנו רואים את הדרישות ההתפתחותיות המצופות מכל ילד, שבבסיסן יש למידה. ילד לקוי למידה יתקשה להשיג חלק או את כל המשימות ההתפתחותיות במועד. ייתכן כי באופן ספונטני הילד ידביק את הפער ויצלח את המשימה ההתפתחותית על אף העיכוב, וייתכן כי תדרש התערבות מקצועית (איזה התערבות? נדבר על כך בהמשך). למה זה קורה וכיצד מצליחים להדביק את הפער- על כך נפרט כעת.
מהי לקות למידה? באופן מסורתי מתייחסים ללקות למידה כקושי הפוגע במיומנויות הלמידה הבסיסיות: קריאה, כתיבה וחישוב. יחד עם זאת, המנגנונים העומדים בבסיס הלמידה הפורמלית, עומדים בבסיס הלמידה בכלל, ובעצם לקות למידה יכולה להשפיע גם בתחומים לא אקדמים. מקורן של לקויות הלמידה הוא נוירולוגי- התפתחותי וכ-10% מכלל האוכלוסיה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי.
תהליך הלמידה מתבצע באמצעות מנגנונים קוגנטיבים רבים: ערוץ חזותי (הבחנה בין פרטים, תפיסת שלם וכו'), ערוץ שמיעתי- פונולוגי (הבחנה בין צלילים, פירוק מילה לצלילים וכו'), זכרון חזותי, זכרון שמיעתי, יכולות שליפה ושיום, התמצאות במרחב, יכולות קשב וריכוז ועוד. אצל ילד עם לקות למידה אחד או יותר מהמנגנונים הקוגנטיבים אינו תקין.
כיצד מטפלים?
לשמחתנו, מכיוון שיש ערוצים רבים ילדים בעלי לקות לומדים כיצד "לעקוף" את הקושי, וללמוד בדרכים אפקטיביות יותר עבורם. חלק מהילדים מצליחים באופן ספונטני ללמוד איך ללמוד, כך למשל ילד עם קשיים במיקוד קשב, עשוי לגלות כי קל לו יותר ללמוד עם מוסיקה ברקע (בעוד שלילד אחר, עם קושי בפיצול קשב, למידה עם רעשים בלתי אפשרית). ילד שהערוץ החזותי לא תקין, בעוד שהערוץ השמיעתי כן, ילמד על עצמו שהוא מבין כשהוא שומע את החומר (ואולי יקליט את עצמו/המורה וישמע את ההקלטה) בעוד ילד עם לקות בערוץ השמיעתי לא יצליח ללמוד בצורה כזו.
יחד עם זאת, לעיתים הקושי הנובע מהלקות משמעותי ביותר, ועל אף ניסיונותיו של הילד הוא זקוק להכוונה ועזרה מאיש מקצוע. לפעמים ילד עם לקות למידה מצליח לעבור את הכיתות הנמוכות בהצלחה, אך עם העליה לכיתות גבוהות, הקושי הלימודי עולה וסגנון ההתמודדות שסיגל הילד עד כה אינו מספיק.
מורה להוראה מתקנת, מתמחה בעבודה עם ילדים עם לקויות למידה. בשיעורים עם מורה להוראה מתקנת ניתן לאפיין את הקשיים והמורה מלמדת את הילד אסטרטגיות למידה שמתאימות למידותיו של הילד, בהתאם למאפייני הלקות שלו. בעצם הילד לומד עם המורה את החומר של בית הספר, אך דרכי ההוראה שונות והדגש הוא על חיזוק אסטרטגיות שיעזרו לילד בהמשך בהתמודדות עם חומר חדש.
אבחון, התאמות ומה שבינהם
מי מאבחן? לקויות למידה יכולים לאבחן רק אנשי מקצוע שעברו הסמכה בתחום לקויות הלמידה והם פסיכולוגים ומאבחנים דידקטים. פסיכולוגים יכולים לעשות אבחון פסיכו-דידקטי, שהוא מקיף יותר בכך שכולל בתוכו אבחון פסיכולוגי, דרכו ניתן להעריך את המצב הרגשי ולקבל תמונה של האינטיליגנציה. על מנת לקבוע כי ילד סובל מלקות למידה יש לקבוע כי האינטיליגנציה תקינה, וכן אין הסברים אחרים (קרי מצב רגשי/ הפרעת קשב וכו') שיכולים להסביר את ההנמכות בתפקודים שונים. הדבר משמעותי בעיקר במצבים פורמלים מול משרד החינוך: במידה ומבקשים התאמות בבגרויות או יש בקשה לועדות שילוב או השמה, יש חובה לאבחון פסיכולוגי בנוסף לאבחון הדידקטי (על ועדות שילוב והשמה אכתוב בפירוט במאמר נפרד).
האם לאבחן? לא בהכרח. במידה ויש קושי לימודי כדאי להתייעץ עם צוות בי"ס- מחנכת, יועצת ופסיכולוגית ביה"ס. אנשי המקצוע בבי"ס יכולים לכוון את ההורים ע"י הצגת התמונה מהעיניים שלהם. כיצד הצוות וההורים מבינים את מקור הקושי? ישנם כמה סיבות לקשיים לימודיים, בדר"כ מתחלקים לקושי רגשי, קושי הנובע מקשיים בקשב וריכוז וקושי הנובע מלקויות למידה (על קושי רגשי וקשיי קשב וריכוז נדבר בפוסט אחר).
במידה ויש חשד ללקות למידה המלצתי היא לפנות להוראה מתקנת. כפי שהסברתי, המורה להוראה מתקנת מתמחה בלקויות למידה, ובתחילת הקשר עם הילד תבצע הערכה של תפקודי הלמידה שלו וכך תתחיל לעזור ולקדם אותו. כמו כן, המורה להוראה מתקנת יכולה לתת המלצות לביה"ס כיצד נכון יותר לעבוד עם הילד. במידה ואין שיפור משמעותי, תוך מספר חודשים כדאי לפנות לאבחון.
מתי לאבחן? במידה וקשיי הלמידה משמעותיים, יש צורך בעזרה בתוך בי"ס, של הוראה מתקנת (שעות שילוב). לצורך קבלת שעות שילוב יש צורך באבחון פסיכו-דידקטי (או רק פסיכולוגי, אך לא מספיק רק אבחון דידקטי). בנוסף, האבחון נותן תמונה מדוייקת וברורה של קשיי הלמידה מחד ונקודות החוזק מאידך ומהם אפשר לגזור בצורה טובה המלצות לדרכי הוראה שיהיו יעילות יותר עבור הילד בעל לקויות הלמידה וכן המלצות לדרכי הבחנות מותאמות.
התאמות או הקלות? לצערי חלק ניגשים לאבחון על מנת לקבל "הקלות". התאמות בדרכי הבחנות אינם הקלות. התאמות אלו נדרשות עבור לקויי למידה כך שיוכלו להביע את הידע שלהם באופן מלא, לשם כך דרוש בראש ובראשונה ידע ברמת המבחן ובנוסף יכולת להביע את הידע הזה. נער שיש לו לקות מהותית בתחום הכתיבה, לא יוכל לבטא את כל הידע שלו בכתב, ועל כן צריך להכתיב את המבחן לבוחן נטרלי למשל. חשוב לזכור, כי אופן רכישת הידע עבור נער לקוי למידה הוא החלק המאתגר ביותר, ולכן בראש ובראשונה התאמות בדרכי הלמידה שמומלצות באבחון ביחד עם עבודה של הוראה מתקנת על אסטרטגיות למידה נכונות- הן המהות והלב של העבודה עם ילד ונער לקויי למידה, התאמות בדרכי הבחנות הן החלק האחרון בשרשרת.